<h1>ארחות חיים הלכ' פדיון בכורות סימן א'</h1>
<h2>דף מו.</h2>
חייב אדם לתת בכור לכהן שנאמר כל פטר רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא. נאמן האב לומר לעולם זה בני בכור שנאמר כי את הבכור בן השנואה יכיר יכירנו לאחרים. כך פסקו רב אחא והריא"ף והרמב"ם ז"ל. והחיה לאלתר ואמו כל שבעה החיה לאלתר ולא לאחר זמן שמא החליפוהו. האם כל שבעה ולא לאחר זמן שמא החליפוהו שיד הכל ממשמשין בו.
המפלת דבר שאמו טמאה לידה הבא אחריו פטור. וכן הנושא כהנת או לויה בנה פטור, ואין צריך לומר כהנים ולויים שהרי פטרו בכורי ישראל במדבר.
הנושא אשה שלא ילדה מעולם אע"פ שהיו לו כמה בנים מאשה אחרת וילדה לו זכר לאחר ל' יום ללידתו חייב לפדותו מן הכהן בחמש סלעים. שהדבר תלוי בפטר רחם [א"ה עיין ה' י"ט להגאון רי"ט אלגזי בה' בכורות דף קצ"ה ע"ד וקצ"ו ע"א דפוס לוורנו]. ואמרו רז"ל עברו עליו ל' יום ולא פדאו חייב להוסיף חומש.
